קטגוריה: מאמרים

ובכן, נתחיל קודם בהסבר קצר מהו העובש.

לפני שנדבר על עובש בקירות ודרכי הטיפול בו, כדאי שנכיר קודם לעומק מהו בכלל העובש ולמה הוא נוצר.

עובש הוא שם כולל למשפחת פטריות שנודדת ומתפתחת באמצעות נבגים זעירים שעפים באוויר. בשביל שלא לבלבל ולהבריח אתכם עם מושגים מדעיים בשלב כה מוקדם, אציין בקצרה שנבג הינו שם מקובל לצורה הגולמית בה הפטרייה משמרת את עצמה על מנת לנדוד וממנה להתפתח. במופע זה, הפטרייה נמצאת בסוג של מצב שינה וכך היא יכולה לנוע למרחקים ארוכים ולשרוד תנאים חמורים באופן יחסי.

נבגי העובש מסוגלים לנבוט ולהתפתח לפטרייה כמעט בכל מקום אליו הם מגיעים, בו סביבת המחיה נוחה להתפתחותם. סביבה נוחה להתפתחות עבור אותם נבגי העובש משמעותה בדרך כלל הינה מקומות שהם לחים ומוצלים. מקומות אלו מהווים כר פורה להתפתחות של נבגי העובש לפטריה.

טווח הטמפרטורות בו פטריית העובש יכולה להתקיים הינו רחב ביותר ונע בין מינוס 4 מעלות ועד לטמפרטורות גבוהות מאוד !

העובש ניזון על ידי איכול של חומרים אורגניים הנמצאים בסביבתו כגון: תאית, סיד, דבק, סיבי עץ ועוד.

 

איך נוכל לזהות שזהו אכן עובש בקירות.

 

קל באופן יחסי לזהות את הסוג הבולט יותר לעין מבין פטריות העובש – הטחב. טחב מתחיל כמעט תמיד כנקודות שחורות קטנטנות, אשר לרוב גדלות ומתפתחות לכדי צברים גדולים יותר, עם שגשוג מושבת הפטריות.

מה שאנחנו רואים בעצם, אותם כתמים שחורים-ירקרקים הנראים לעין, היא פטריית העובש שהבשילה. כשאנו רואים את אותו כתם שחור ומכוער, מדובר כבר בשלב מאוד מתקדם של התפתחות מושבת פטריית העובש. בשלבים הראשונים שלה היא פחות בולטת לעין ונראית יותר כמו רשת של קורים אפורים דהויים.

אך לפעמים, במקרים לא נדירים בכלל, מוצאת לה מושבת העובש מקלט דווקא מאחורי רהיטים (ולפעמים אפילו בתוכם), כמו גם בין חיפויי הקרמיקה לקיר האמבטיה או מאחורי טפט ססגוני בחדר השינה. במקרים כגון אלו, לא תמיד ניתן להיעזר בזיהוי באמצעות הראיה על מנת  לאתר את העובש.

במצבים כגון אלו, חוש הריח בא לעזרתנו. לעובש ריח ייחודי באופן מאפיין של טחב ורטיבות שהצטברה זמן רב. קשה לפספס ריח יוצא דופן כזה. הבחנתם בריח כזה אצלכם? ברכותינו, יש לכם עובש בקירות !

 

הסכנות הבריאותיות שהעובש בקירות עלול לגרום.

 

בנוסף להיותו מפגע אסתטי, שאיפה מתמשכת של נבגי העובש עלולה לגרום לנזקי נשימה קשים, שיעולים כרוניים, אלרגיות ומחלות.

מחקרים שנעשו בארצות הברית בהם נבדקו נזקי העובש לטווח הארוך, הראו שהמערכת האורגנית בגופנו שנוטה להיפגע במהירות הרבה ביותר מהעובש הינה מערכת הנשימה. נשימה ארוכת טווח של נבגי העובש עלולה לגרום להופעת מחלות שמאפיינות מערכת זו כגון ברונכיטיס, אסטמה, אלרגיות, נזלת ועוד. במחקרים אלו תועדו בנוסף גם פגיעות בעור כמו פריחות וגירויים מוגברים בעור שנגרמו בגלל חשיפה לעובש. חשיפה ארוכת טווח מאוד לפטריית העובש יכולה במקרים קיצוניים גם לגרום לבעיות נוירולוגיות, אך הן נחשבות נדירות באופן יחסי.

בעלי מערכת חיסונית פגיעה וחלשה יחסית כגון תינוקות, זקנים וחולים עלולים להיות רגישים הרבה יותר מאשר שאר האנשים ולפתח תסמינים ותגובות אלרגיות מהר יותר ובאופן עוצמתי יותר מאשר רובנו.

 

מה עשיתי רע שדווקא אלי הגיע העובש הביתה.

 

כפי שצוין קודם, פטריית העובש נמשכת למקומות לחים ומוצלים. אם במקרה ישנם ליקויי בנייה בבית כגון; בעיית איטום בגג, סדקים שנוצרו עם הזמן בקירות הבית החיצוניים ופיצוצי צנרת שגרמו לרטיבות שהצטברה בקירות, העובש ינצל את קיומם ו"יחגוג" עליהם.

חדרי אמבטיה ומקלחות רגישים במיוחד לבעיות רטיבות. מדובר ללא תחרות בחדר הכי לח בבית ובפער גדול. אנחנו מתרחצים בו במים חמים, אשר מעלים אדי לחות אותם סופחים קירות חדר האמבטיה באופן קבוע.

גם פעילות שוטפת ונורמלית שלנו בבית משחררת לחות לחלל הבית. כביסה שמתייבשת במייבש הכביסה או על מתקן תליה נייד בתוך הבית פולטת לחות רבה לאוויר הבית. עציצים וצמחים ביתיים פולטים גם הם לחות לא מועטה. אפילו אנו עצמנו פולטים לחות לחלל האוויר, אם זה באמצעות נידוף זיעה או אפילו רק באמצעות הנשימה בלבד. אדם ממוצע פולט עד לכליטר מים ביממה, אם זה באמצעות הנשימה או בלוטות הזיעה של הגוף.

לחות מצטברת זו בחלל הבית מהווה כר פורה לפטריית העובש ומצע נוח להתפתחות מושבה.

 

למה העובש מצטבר דווקא בתקרה.

ובכן, כמו שציינו קודם, לרוב הבעיה הינה פשוט איטום לקוי. אם יש לכם שכן מלמעלה, ייתכן שצינור נסדק או התפוצץ ומגיר מים שמפעפעים ונקווים בתקרת הדירה שלך. לפעמים מדובר במים בהם הוא שוטף את הרצפה, אשר מחלחלים פנימה ונקווים בתקרה והנבגים האמורים לעיל פשוט עטים על אזור המגורים החדש והמבטיח שלהם.

בדירות גג אכן אי אפשר להפנות אצבע מאשימה לשום שכן, אך פה דווקא יהיו אלו מי הגשמים שמחלחלים ונקווים אל הדירה, בהינתן בעיה באיטום הגג.

אם יש לכם בעיית עובש קשה בתקרת דירת הגג שלכם, הזמנתם יועץ איטום מקצועי והוא לא מצא שום בעיה באיטום, זו כבר בעיה שונה לחלוטין. הסיבה שאנו רואים לפעמים עובשים דווקא בתקרות הבית או לפעמים באזורים מסוימים יותר מאחרים בתקרת הבית עצמה הינה בגלל תופעה הנקראת התעבות.

בחורף, כשאנחנו מחממים את הבית, האוויר החם מעצם טבעו נוטה לעלות למעלה. כשהאוויר החם פוגש את תקרת הבית הקרה שלנו, הוא מתעבה והופך לרטיבות ומשכך העובש נמשך דווקא לשם.

בעיית הפרשי הטמפרטורות מתעצמת כאשר ישנה בעיית שיפוע והמים אינם מתנקזים מהגג. במצב זה, שלוליות מי הגשמים הקרים, הנקווים מצידה השני של התקרה, מקררים אותה באופן מואץ ובכך גורמים לעיבוי במהירות רבה עוד יותר ובכך להופעת עובש בקירות הבית.

 

"אמצעי מניעה" נגד עובש בקירות

הטיפ הכי חשוב והכי מהותי למנוע הופעת עובש בקירות הוא דווקא לסגל סגנון חיים ספציפי שימנע מהעובש להתפתח מראש בחלל הדירה. העצה שלנו היא פשוט לאוורר את הבית. כן, פשוט וקל, בדיוק כמו שזה נשמע. לפתוח חלונות כל הזמן ובכל הזדמנות אפשרית. בית מאוורר הוא בית יבש, ובית יבש הוא מקום לא נוח לעובש להשתכן בו.

סיימתם להתקלח? תפתחו חלון. קמים בבוקר והולכים לעבודה? תפתחו את חלונות הבית לרווחה (אם יש לכם סורגים כמובן, שלא ילך העובש ויבוא גנב במקומו). תמיד כיף לחזור לבית אוורירי מאשר למאורה חנוקה ולחה. והכי חשוב, אתם מחממים בחורף? תשאירו בכל חדר חלון פתוח כדי סדק, אל תחנקו את הבית שלכם. זה לא רק טוב נגד העובש – זה טוב בכלל.

במקרים שעובש כבר מצא לו משכן בביתנו, מן הסתם אוורור לא יגרש אותו ויש לנקוט בצעדים החלטיים יותר מאשר לפתוח חלון…

 

איך מטפלים בעובש קיים

עובש בקירות הוא לא ליכלוך, לא מנקים עובש אלא נלחמים בו ומשמידים אותו. אם לקחתם סקוץ' וסבון וניקיתם את הכתמים השחורים או אפילו צבעתם מעליהם, פטריית העובש לא נעלמה, היא עדיין חיה ותוססת באותו מקום ותופיע חזרה או תינשא עם אדי הלחות ותבצבץ במקומות אחרים. זאת מלחמת חורמה.

אם מזלכם שפר עליכם, ומדובר בכתמי עובש חדשים או שטחיים שהופיעו פתאום ללא התנפחויות צבע, אפשר להניח שזו לא בעיית רטיבות או פיצוץ בצנרת ומדובר במושבה חדשה שבשלב זה עדיין לא חדרה אל תוך הקיר. במצב כזה ניתן לקחת סמרטוט טבול היטב באקונומיקה ולעבור על הכתמים. יש לציין שהאקונומיקה מאכלת את הסיד ובשימוש תכוף תמצאו את עצמכם מהר מאוד ללא צבע על הקיר.

אך אם מדובר בקיר או תקרה נפוחים מלחות ואתם רואים כתם רטיבות ענק, כנראה יש פה בעיה יסודית בתשתיות המים או איטום הגג. זה הזמן להזמין בעל מקצוע שהינו אינסטלטור או מומחה איטום (לפי הצורך הרלוונטי) שיאתר את הנזילה ויתקן אותה. לאחרי שאתם בטוחים שהבעיה תוקנה, יש לחכות שהקיר יתייבש לחלוטין לפני שאתם מתחילים בטיפול כנגד העובש שלא ברח לשום מקום בינתיים.

כשהקיר יבש לחלוטין, רצוי לקלף את כל שאריות הצבע הנפוח ולחשוף את הקיר ככל האפשר. לאחר מכן למרוח חומרים ייעודיים נגד עובש אותם ניתן להשיג בכל החנויות לממכר חומרי בניין וצבע. ישנם חומרים שבאים בתצורת תרסיס, חומרים למריחה ואף תוספי צביעה וטיח כנגד עובש. ישנם גם תוספים חדשניים מתוחכמים למדי שיוצרים טקסטורה של צבע בעלת נפח פנים גדול באופן יחסי, המאפשרת בטווח הארוך ללחות להתנדף במהירות רבה יותר. בכך תוספים אלו עוזרים לשמור על האזור המועד – יבש ועם פחות נטייה לקבל עובש בפעמים הבאות.

אחרי שסיימתם את הטיפול, אפשר למלא בנחת את השקע שנוצר בשפכטל ולצבוע.

בידוד תרמי – מה  זה בעצם.

את עקרונות הבידוד התרמי כולנו כבר מכירים. אנחנו מקיימים אותם אינסטינקטיבית בכל פעם שאנחנו רוכסים את המעיל או מתעטפים בצעיף מפני הרוח הקרה. בידוד תרמי לבתים עובד על עקרון זהה לחלוטין – הפחתת בריחת האוויר דרך הקירות, התקרות והרצפה על מנת לחסוך באנרגיה ולשמור על טמפרטורת החדר.

בדיוק כמו שאנו מתעטפים במעיל או בצעיף, כך נדרשים אנחנו "לכפתר" – או לבודד את הקירות החיצוניים של ביתנו, שנקראים גם "מעטפת הבית" בשפה המקצועית.

בתים ישנים סובלים מבעיות בידוד יותר מבתים חדשים באופן יחסי, היות ולרוב לא בוצע בהם כלל בידוד תרמי לקירות החיצוניים. אפילו בתים חדשים לא מתהדרים בבידוד מיטבי למעטפת הבניין, למרות שבידוד קירות חיצוניים הפך זה לא מכבר לסטנדרט מנדטורי מוסכם – בקוד המקובל של עולם הבניה המקומי.

חקרנו ודרשנו אודות החומרים והמוצרים הטובים ביותר בתחום ושוחחנו עם כמה מומחי איטום ובידוד מהשורה הראשונה ללמוד ולהבין כיצד לחתום את מעטפת ביתנו, לחסוך באנרגיה ולשמור על אקלים מבוקר בסביבת המגורים שלנו.

אוויר מעצם טבעו, נוטה לחלחל פנימה והחוצה דרך סדקים וחורים בקירות החיצוניים, הרצפה והתקרה של המבנה. מומחי בנייה מהשורה הראשונה איתם שוחחנו, סיפרו לנו שבין 5%-40% מעלויות מיזוג הבית נגרמות עקב איבוד האנרגיה, וזאת כתוצאה ישירה מבריחת האוויר דרך קירות המבנה.

על מנת להבין את התמונה במלואה, דמיינו לכם חלון פתוח לרווחה בסלון ביתכם בליל חורף סוער, כשאתם מצטנפים תחת השמיכה בניסיון שווא להתחמם. ברור לכל אחד שבמצב כזה – רוח הפרצים הנכנסת תכה בנו ללא רחמים ותפיץ לכל עבר את מעט החום שעוד נותר בבית.

דליפות אוויר מגיעות בשתי תצורות – דליפות ישירות ודליפות עקיפות.

• דליפות ישירות – הן הברורות והקלות ביותר לאיתור, כמו רווחים גדולים מדי סביב המשקופים שמאפשרים לאוויר לחדור בעדן בין המשקופים ומתחת לדלת.
• דליפות עקיפות – לעומת זאת, הן הקשות ביותר לאיתור וטיפול והן המייצגות את רוב דליפות אוויר בבית טיפוסי. דליפות עקיפות קורות כשהאוויר חודר דרך הקירות החיצוניים בנקודה מסויימת וממשיך פנימה אל תוך הבית בנקודה אחרת לחלוטין.

ניתן לדמיין שהאוויר שחודר פנימה הוא כמו מים שנוזלים אל תוך הבית טיפין טיפין ומטפטפים על השולחן. ניתן להניח שכל בנאדם סביר ימהר ככל האפשר לתקן נזילה כזו. דליפות אוויר לעומת זאת, סביר שלא יעוררו את תשומת ליבנו באותה מידה.

מקומות מועדים הם נקודות חיבור בין קירות הבנין לצנרת הנכנסת אליו או יוצאת ממנו כגון – צנרות ביוב ומים, מיזוג אוויר וניקוז וכו'. הרבה פעמים קבלן העבודות הללו, יצר חור בצורה לא מבוקרת ולא דאג לאטום סביב הצנרת בצורה ראויה.

בידוד תרמי לקירות הבית – נועד לסתום את החורים והסדקים הללו. הדרך הקלה והיעילה ביותר לעשות זאת היא לבצע את הבידוד לקירות החיצוניים במהלך הבנייה הראשונית. עם זאת, עדיין אפשר לשפר בית קיים שהאיטום בו לקוי וזאת על ידי בחינה מדוקדקת של הקירות החיצוניים ואיטום של המקומות המועדים לחדירות ודליפות אוויר.

בידוד תרמי – דרכים ושיטות לביצוע.

• בטון – כשאנו רוצים לבצע בידוד בקיר בטון, הדרך היעילה והמקובלת לבצע זאת הינה בשימוש בטיח תרמי מיוחד ולאחריו ציפוי ייעודי המונע חדירת לחות לתוך המבנה. עובי הטיח התרמי חייב להיות בין 3-4 סנטימטרים. לאחרי הבנייה, חובה לצבוע את הקיר בסיד סינטטי למניעת יצירת עובשים.
• בלוקים – בניית קיר בלוקים כחבק מבודד לקיר בטון, יש לדאוג שעובי הבלוק יהיה בסביבות ה 22 סנטימטרים לפחות ויש לצפות את מחיצת הבטון בשכבת טיח מבודד בעובי 2 סנטימטר משני צידיו.
• בניית מחיצה כפולה – יש הבוחרים לבנות את הקירות באמצעות שכבת בטון המעורבת עם אבן, עובי הקיר צריך להיות בין 30-35 סנטימטר, כשאת הצד הפנימי של הקיר מחפים ביריעות גבס משוריין ולסיום יש לזכור לסייד בסיד סינטטי כדי למנוע הופעת עובש.

בידוד תרמי – חומרי גמר לאיטום מפני נזילות

אחרי שסיימנו עם בניית הבית המבודד תרמית שלנו, יש לדאוג שמלבד חדירה פנימה ובריחה החוצה של אוויר, לא יחדרו פנימה גם מים ונוזלים.

• איטום גגות – נהוג להשתמש ביריעות ביטומניות, במשחות פולימריות ובציפויי מגן כגון אלסטומר העמידים לשמש ושומרים על אלסטיות וגמישות גבוהה לאורך זמן.
• איטום קירות חיצוניים – מתבצע באמצעות מגוון חומרים כגון פוליקיר – שהינו צבע אלסטי אוטם או מסטיקליר שהינו חומר אטימה שקוף בתצורה נוזלית המתאים לקירות בעלי תשתיות בטון, שיש, טיח, אבן ועוד.
• איטום קירות פנימיים – כגון סדקים ברחבי הבית, מרתפים, מקלחות וכדו' מבוצע בדרך כלל בשימוש בחומרי איטום צמנטיים כגון תרמוקיר או סיקה וכד'
• איטום חלונות – מבצעים באמצעות חומרי איטום אקריליים, "מסטיק" בעגה המקצועית – המשמשים לאטימת תפרים וחיבורים בין חומרים שונים החופפים זה לזה. ניתן להשתמש בסיליקון, מסטיק אקרילי או פוליאוריטני.

קשה להפריז בחשיבות הבידוד התרמי בתוך מערך השיקולים בבנייה או בשיפוץ של בית. לטווח הארוך זוהי אולי ההשקעה בין הכי טובות שניתן להשקיע בבית, השקעה שתחזיר את עצמה מבחינת עלויות צריכת האנרגיה בעשרות מונים.

אם אתם עומדים לפני בניה או שיפוץ, עשו לעצמכם טובה ופנו ליועץ בידוד מקצועי שיבחן את התוכניות וייתן לכם חוות דעת לגבי יישום בידוד תרמי בביתכם החדש והעלויות הכרוכות בכך.